<h1>ראבי"ה סימן תשל"ח</h1>
<h2>דף יב.</h2>
אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא ספר תורה לרשות הרבים ובית הילל מתירין. פירש רבינו חננאל נקטינן קטן למולו לולב למצותו ספר תורה לקרות בו. וכן השוחט עולת נדבה דמייתי עלה מצוה היא, ומקשה דילמא בעירוב והוצאה פליגי, ולבסוף מסיק דבמתוך שהותרה וכו' פליגי. והכי הילכתא דכל היכא דמפיק לצורך אוכל נפש לכולי עלמא שרי שלא לצורך אוכל נפש ושלא לצורך מצוה לכולי עלמא אסור ודמי להוציא אבנים [דלדברי הכל] אסור, ואם לצורך מצוה הוא לבית שמאי אסור ולבית הלל שרי. ונראה דאפילו להחזירו לבית (שמאי) שרי, ואף על גב דעולא לא חשיב לה בכלל שלשה דברים שהתירו סופן משום תחלתן, משום דלא מתניא במתניתא בהדיא. מיהו נראה דעולת נדבה נהי דלא לקי מיהו כיון דמצי למידחי עד בתר יום טוב איסורא מיהו איכא, והכי משמע לקמן בפרק שני הלכה בית שמאי אומרים מביאין שלמים וכו' וכן בפרק קמא [דחגיגה] הלכה עולות (ושלמים) במועד באות, אבל שלמים שיש בהם אוכל נפש אפילו שאינו של היום מקריבין למאן דאמר נדרים ונדבות קריבין ביום טוב, וגרסינן בירושלמי אין מוציאין את הקטן ובית הילל וכו' הא גדול אסור רבי שמואל ברבי יוסי בר בון אפילו גדול מותר [וליידא מילה] תנן קטן להודיעך כחן דבית שמאי עד היכן מחמירין. ונראה לי כגון שרבים צריכין לו שאז מותר, כדאמרינן בפרק אין צדין, ובהא דשרי רב נחמן לאפוקי לילתא וכו', שהיו צריכין לה לשום חולה [ו]לחיה [ו]אשה מעוגנת היתה ולא אפשר לה בענין אחר. והא דגרסינן בפירקין רב ששת שרי להו לרבנן לשדורי תפילין ביום טוב ותו דגרסינן משלחין כלים בין תפורין וכו' פירש רבינו שב"ט שדרך מלבוש היו משלחים ושרי ואף על גב שאינו צריך להם ביום טוב. וגרסינן תו בירושלמי תני ולא את המפתח ובית הילל מתירין אמר רבי יצחק הדא דאת אמר במפתח של אוכלין אבל במפתח של כלים לא בדא. ומקשינן והא רבי אבהו יתיב ומפתחא דפלטירן בידיה פלפלין הוה ליה בגווה. ומפתח של כלים לאו צורך מצוה הוא. ואפילו צורך מצוה שאינה של יום זה ביום זה אסור, כגון סכין של מילה ואין צריך למול היום ואם אינו סוגר אותו נפגם ולמחר תדחה המצוה. אבל אם יש בו ספרים שצריך היום לדרוש ולקרות בם מותר וכל שכן שמותר לישא מחזורים לבית הכנסת. ונראה לי דהוא הדין לחזור, כדפרישת לעיל. ומפתחות של כסף שהם לתכשיט מותר ולא חיישינן דילמא שליף ומיחזי דדואג פן יאבד וצריך לקלקל הדלת. וכן בשבת שרי. ועל דרך זה צריך לפרש הא דתניא בתוספתא אמר רבן שמעון בן גמליאל מודים בית שמאי לבית הילל שמוליכין כלים מלאים לצורך וריקנים למלאותם על מה נחלקו על ריקנים שלא לצורך שבית שמאי אוסרין ובית הילל מתירין. יוצא אדם במפתח שבאצבעו ברשות הרבים ואינו חושש. פירוש לצורך היום למלאות ולשתות היום, שלא לצורך שאין צריך אך למחר לסעודת מצוה, וראיתי לכתוב כדעתי [כי יש מפרשים] בענין אחר.
